פסק-דין בתיק עת"מ 2736-09

העותר 1 דימיטרי קולקייב (להלן: " העותר" או " דימיטרי") הגיע לארץ בשנת 1996 בעקבות ובסמוך לעלייתם של אימו (גב' טטיאנה קלונטרוב, העותרת 2), אביו החורג (גרי קלונטרוב, העותר 3) ואחיו למחצה (אלכסנדר קלונטרוב, העותר 4). מאז חי דימיטרי בארץ ואף נולד לו בארץ אח נוסף (זיו קלונטרוב, העותר 5).

עניינה של עתירה זו היא בבקשתם של העותרים להסדיר בארץ את מעמדו של דימיטרי.

1.         רקע הדברים

דימיטרי נולד בשנת 1978 באוזבקיסטן לאימו ולמר אלכסנדר קולקייב ז"ל, בהיותו בן 3, נפרדו הוריו. בשנת 1981 הכירה אימו את העותר 3 ולאחר מספר שנים נישאו. העותר 3 רואה בדימיטרי את בנו הבכור ודימיטרי בעותר 3 את אביו שכן אביו הביולוגי לא לקח חלק בגידולו ולא תמך בו כלכלית או נפשית. אביו של דימיטרי נישא בשנית, הקשר בינו לבין דימיטרי נותק ומאוחר יותר בשנת 2007 נפטר אביו.

בחודש אוקטובר 1995 עלו העותרים 2-4 ארצה והותירו מאחוריהם את דימיטרי שהיה אז בן 17. העותרים 2 ו-3 עשו כן כיוון שלטענתם הובטח להם על ידי נציג הסוכנות היהודית באוזבקיסטן כי יתירו את עלייתו של דימיטרי מיד עם סיום שנת הלימודים. אכן, דימיטרי הגיע ארצה בשנת 1996 באשרת תייר ולאחר שלוש שנים קיבל אשרת א/5 בתוקף לשנתיים מיום 29.6.99. רישיון הישיבה של דימיטרי מסוג א/5 הוארך בשנתיים נוספות עד ליום 20.7.03. מיום הגעתו ארצה דימיטרי חי עם משפחתו. דימיטרי ביקש להתגייס אך בקשותיו נדחו בשל היותו חסר מעמד. דימיטרי סייע להוריו בטיפול באחיו וכן בפרנסת המשפחה.

למעשה, הסיבה בשלה לא המשיכו להאריך את רישיון הישיבה של דימיטרי נבע מהעובדה כי לחובתו מספר הרשעות (עליהם אעמוד בהמשך). ביום 4.2.08 נמסר לעותר כי בקשתו סורבה בשל עברו הפלילי. על החלטה זו הוגש ערר שנדחה. בהמשך ולאור שיקום שעבר העותר דנה הועדה הבינמשרדית לעניינים הומינטריים בעניינו (ביום 26.2.09) והמליצה שלא לקבל את בקשתו. החלטות אלו הן נשוא העתירה שלפניי.

העותר המשיך לשהות בארץ באופן לא חוקי ונעצר ביום 21.10.09 אך מסר שלא עזב את הארץ משום שאין לו משפחה באוזבקיסטן וכל משפחתו בארץ.

2.         טענות הצדדים

העותר טוען כי כל משפחתו נמצאת בארץ כי הוא חי בארץ ורצה להשתלב בחברה הישראלית. למעשה העבירות שעבר הם עבירות סמים קלות עם עבירות נלוות וזאת בשל קשייו להשתלב. העותר טוען כי הוא שוקם ומזה 6 שנים לא ביצע כל עבירה. מדובר במשפחה נורמטיבית שהוא חלק אינטגרלי ממנה. ב"כ העותר ציינה כי אינה מבקשת אזרחות בשלב זה אלא אשרת א/5 המאפשרת בחינה מחודשת בכל שנה או שנתיים כך שאם יחזור העותר לסורו ניתן יהיה לבטל את המעמד. לעניין זה מציינת ב"כ העותר כי מדובר במשפחה נורמטיבית כאשר אחיו של העותר שירת בצה"ל ואף נפצע במסגרת שירות קרבי במלחמת לבנון השנייה.

עוד טוענת ב"כ העותר לפגמים בהחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר. לטענתה לא התקבלו הפרוטוקולים של הועדה, לא ברור מי עמד בראשה, איזה חומר היה לפניה, ומה היו הנימוקים. ב"כ העותר טוענת כי מהחלטות משרד הפנים עולה כי לא נערך דיון מעמיק וכי הנימוק המרכזי היה עברו הפלילי של העותר לטענתה, משרד הפנים לא שקל כראוי את השיקולים האחרים ועל כן יש מקום להורות כאמור בעתירה.

ב"כ המשיבה טוענת כי יש לתת משקל נכבד לעבירות הפליליות שביצע העותר. עוד טוענת ב"כ המשיבה כי החלטת הרשות היא סבירה לאור עברו הפלילי של העותר, וכי אין מקום להתערבות בית המשפט.

3.         השיקולים בהסדרת מעמד במקרה שלפנינו

א.        עברו הפלילי של העותר

הנימוק המרכזי ביסוד ההחלטה שלא להסדיר את מעמדו של העותר הוא עברו הפלילי. העותר הורשע בעבירות סמים ותקיפה וכן עבירות נלוות (כך, למשל העבירה של זיוף לשם קבלת דבר במרמה נוגעת למרשם לכדורי קלונקס). בדיון האחרון במסגרת תיק פלילי 136/08 התקבל תסקיר שירות המבחן אותו הציגה התובעת. לדבריה, העותר טופל: " הוא עלה על דרך טובה, עובד, משתכר, מתפרנס... התסקיר לא קל בהתחשב בנסיבות חייו ובעיה רפואית... ". התובעת ביקשה מאסר של שלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות. ביהמ"ש (כב' השופטת לביא מבית המשפט השלום באשדוד), סקרה את נסיבות חייו של העותר לרבות עבירות שעבר בעבר בגין שימוש בסמים. השופטת ציינה: " בעקבות המשך הטיפול בתחנה לנפגעי סמים חל שינוי חיובי באורח חייו. כיום הוא משתף פעולה בטיפול, עדיין מוסר בדיקות שתן נקיות, מתפקד, עובד... ".

אכן ביהמ"ש לא הטיל על הנאשם מאסר בפועל אלא של"ץ וכן עונשים מותנים וקנס כספי. את עבודות השירות הוא ביצע על הצד הטוב ביותר (ראו הממונה במכתבו מיום 22.10.09 נספח ג/3 לעתירה).

אין ספק כי ביצוע עבירות פליליות הוא שיקול מרכזי שלא להעניק לעותר מעמד (ראו למשל סעיף 29 לפסק דינו של כב' השופט י. עדיאל בבג"ץ 9211/04 איבורה נ' מ"י (מיום 18.7.05), והאסמכתאות הנזכרות שם). עם זאת, זהו אינו השיקול היחיד. במקרה שלפני כאשר שוקלים את העבר הפלילי יש לזכור כי העותר שוקם מאז העבירה האחרונה ולא ביצע עבירות נוספות מזה שש שנים. כן יש להדגיש כי שירות המבחן הביע דעתו (נספח ד' לעתירה) כי יש לאפשר לדימיטרי להישאר בארץ כדי להשלים את הטיפול. שירות המבחן מציין:

"ניתוקו ממשפחתו עלולה לגרום לרגרסיה בלתי הפיכה ולנסיגה משמעותית. לדימיטרי ישראל היא ביתו הרגשי והרוחני. דימיטרי הינו אדם חיובי שעקב חוויות טראומטיות בעברו סטה מדרך הישר... מבקשים אנו לבדוק אפשרות לעזור לדימיטרי במתן אזרחות ישראלית. דימיטרי עובר תהליך נפשי פיזי מאד קשה ומתקדם בו..."

היינו, מדינת ישראל השקיעה בדימיטרי בטיפול ארוך וממושך בתחנה לנפגעי סמים ובשירות המבחן. הטיפול נשא פירות ושירות המבחן, ובעקבותיו התביעה וביהמ"ש איפשרו לעותר במסגרת גזר הדין האחרון, העבירה האחרונה לבצע עבודות שירות. אלו כאמור בוצעו על הצד הטוב ביותר. כיום, דימיטרי עובד ומתפרנס וכאמור במכתבו של שירות המבחן הינו אדם חיובי.

בנסיבות אלה נראה כי גם אם יש לתת משקל לעברו הפלילי של העותר הוא משקל נמוך יחסית שיש לאזנו מול נסיבות חייו האחרות.